אהרון שצקין | ששת
גאורג פרידריך הנדל (1759-1685) האורטוריה "התחייה" לסולנים ולתזמורת47 HWV
לא לכאן ולא לכאן: זו לא אופרה, זו לא מוסיקה ליטורגית, זו אופרה קדושה במסווה של אורטוריה.
הביצוע של התזמורת הסימפונית הישראלית מעולה וזו יצירת בכורה בארץ לדעתי ולדעתו של יוסי שיפמן שפתח בדברי הסבר את הקונצרט. האופן בה היצירה נכתבה היה פתרון לאיסור העלאת אופרות בבירה האיטלקית בשל צו אפיפיורי.
קרלו קָפֶצֶ'ה, כותב הליברית, מצא דרך מקורית לגולל את עלילת תחיית ישו. במישור האנושי הדרמה מתוארת בפי אוהבי הצלוב, שתי נשים וגבר ובמישור הקוסמי מאבק איתנים מתנהל בין מלאך אלוהי לבין לוּצִיפֵר (הֵלל בן-שחר), מלאך סורר שהושלך בזמנו מן השמיים והמליך עצמו על השאול.
כרמינה בורנה היא קנטטה עלילתית שחיבר קרל אורף בשנים 1935-6. הקנטטה מבוססת על 24 שירים מתוך קובץ של דברי שירה מימי הביניים בשם זה. הפירוש המילולי של השם הוא "שירי בויירן" , שם זה מתייחס למנזר בנדיקט בויירן, שם נמצא כתב העת המקורי. הליברית, בלטינית וגרמנית, עוסקת בקשת רחבה של נושאים: הפכפכות הגורל והעושר, טבעם החמקמק, המתעתע של החיים, השמחה על שוב האביב ותענוגות השתייה, הזלילה, ההימורים והתאווה.
בתכנית:
יואב תלמי – אלגיה למיתרים, טימפני ואקורדיון
רודולף טוביאס – שני פרקים למקהלה ולתזמורת:
"כאייל תערוג על אפיקי מים" (תהלים מ"ב)
"הלא ידעתם כי היכל אלוהים אתם ורוח אלוהים שוכן בקרבכם" (אל הקורינתיים ג') *
קרל אורף – כרמינה בוראנה
האורטוריה בנויה משני חלקים. בתמונה א' של חלק א', אחרי פתיחה כלית, המלאך (סופרן) מתייצב לפני שערי השאול ומכריז כי ישוע, אף כי נפח נשמתו על הצלב, עומד להביס את המוות, את האשמה ואת הסבל Morte, Colpa,) Pena). לוציפרקורא לכוחות השאול להתנגד לתכנית האלוהית. בתמונה ב', מריה מגדלנה ומריה קְלֵאוֹפַס מתאבלות על מות ישו, אך יוחנן הקדוש מזכיר להן את הבטחת ישו לקום לתחייה ומציע להן לגשת את הקבר. בתמונה ג', המלאך קורא לנשמות אנוש לדורותיהם – אדם וחווה בראשם – לקום ולחיות מחדש עם ישוע הקם ולהצטרף לחגיגת נצחונו.
חלק ב' מתחיל בפתיחה משלו ובתמונה א' יוחנן מברך את שחר היום השלישי אחרי מות ישו. הוא מביע תקווה כי רעידות האדמה העזות מעידות על ניצחון החיים על המוות. הוא הולך לבקר אצל מרים, אמו של ישו, לראות אם יש בפיה חדשות טובות. בתמונה ב' המלאך מכריז על ניצחון ישוע ומסביר ללוציפר כי ההודעה על כך תתפרסם בארץ תחילה ורק אחר כך בשמיים. לוציפר נחוש למנוע את הצגת קלונו קבל עם ועולם, אך אז המלאך מראה לו את שתי הנשים הקרבות אל הקבר. תמונה ג' מציגה את החשש והאמונה שחשות שתי המָריוֹת בהתקרבן אל קבר ישו ואת נפילתו הסופית של לוציפר אל המעמקים. בתמונה ד' שתי הנשים מגיעות למערת הקבורה ושם המלאך, בדמות צעיר לבוש בדים, מבשר להן שיֵשו קם לתחייה. הוא מעניק לנשים את פרס הפצת החדשה הטובה ברבים, אך להן חשוב תחילה למצוא את ישו החי. בתמונת הסיום, תמונה ה', יוחנן שומע ממרים קלאופס מה התרחש ליד הקבר ומגלה לה מצדו, כי גם מֵרים אם-ישו כבר ראתה את בנה החי. מגדלנה מצטרפת ומתארת את פגישתה שלה עם מי ששב מן המתים. עתה הכל בטוחים שהתחייה היה הייתה, מגדלנה קוראת לכל האנושות לשמוח ושירת שבח מפי כל המשתתפים מסיימת את היצירה.
*הכוונה ליוחנן כותב הבשורה בברית החדשה. אין לבלבלו עם יוחנן המטביל.
ביצוע היצירה על ידי התזמורת הקאמרית הישראלית מהווה אתגר מקצועי ליצירה מורכבת כזו.
חמשת הסולנים מהווים דמויות מתוך האורטוריה:
דניאלה סְקוֹרְקָה (ישראל)מריה מגדלנה,סופרן
רויטל רביב (ישראל)המלאך, סופרן
ענת צ'רני, (ישראל)מריה קְלֵאוֹפַס,מצו-סופרן
אַנְטוֹ אוֹנִיס, טנור(אסטוניה)יוחנן הקדוש, טנור
אַלְוַר טִיסְלֶר (אסטוניה)לוּצִיפֵר, בריטון
והם עולים לבמה ומבצעים את האריות והרצ'יטטיבים במקצועיות ובטונים מעניינים והתזמורת ערוכה כראוי לביצוע היצירה. מעבר לכלי המיתר הבחנתי בשתי חצוצרות, שני אבובים, 2 חלילי צד, בסון וצ'מבלו להחזירנו לתקופת הבארוק.
המנצח מוסטונן פורמלי והניצוח שלו שובה לב. הוא מקצוען ויצירות של הנדל כבר הפכו לו לשגרה.
הכנר הראשון היה גיא פיטר, על הצ'לו בלט וירטואוז צעיר רפאל קוסטה ושני האבובים שלקחו חלק רציני ביצירה, מריונה גודאיה ודרימל.
הפתיחה נעימה, אפילו עליזה משהו, הצ'מבלו נכנס וגם כלי הנשיפה הקטנים והכינורות מכים בגלים.
הבריטון עולה לבמה ומי שלא שמע את אַלְוַר טִיסְלֶר לא מבין איזה עוצמות ומנעד יש לקול שלו, הליווי של החצוצרות כתרועה ללוציפר ונכנסת הסולנית (מלאך) רוויטל רביב גם היא לקולות החצוצרה. עם צלילי הצ'מבלו יצטרף הטנור גם הוא מאסטוניה, אַנְטוֹ אוֹנִיס והחצוצרות יורדות מהבמה (הן עוד ישובו). כאן עוד היה שמץ של צלילים שמזכירים מוסיקה כנסיתית והסופרנית מעולה וצלולה. כך על פי הליברית הזמרים עולים ויורדים ומתחלפים לפי התפקידים, המלודיה נעימה והמוסיקה אדירה ואפילו נועזת. ענת צ'רני מצו סופרן ודניאלה סקורקה סופרן מצטרפות בשירה עדינה ומלאת רגש בדואט על פי התפקידים. צליל החלילים מאוד מודגש והצ'מבלו מוחלף בעוגב.
למקור: http://www.shshet.com/43145