אהרון שצקין | ששת
חוויה שמימית ווקאלית ציפתה למאזינים שהגיעו לקונצרט "כרמינה בורנה" במסגרת ״מוסטונןפסט״ בראשון לציון (בתל אביב החוויה התעצמה). מדובר ביצירה שנחשבת בעיני לאחת המרשימות בזכות הפתיחה והסיום האדיר, זאת בביצוע של התזמורת הסימפונית ראשון לציון, שתי מקהלות וסולנים.
כרמינה בורנה היא קנטטה עלילתית שחיבר קרל אורף בשנים 1935-6. הקנטטה מבוססת על 24 שירים מתוך קובץ של דברי שירה מימי הביניים בשם זה. הפירוש המילולי של השם הוא "שירי בויירן" , שם זה מתייחס למנזר בנדיקט בויירן, שם נמצא כתב העת המקורי. הליברית, בלטינית וגרמנית, עוסקת בקשת רחבה של נושאים: הפכפכות הגורל והעושר, טבעם החמקמק, המתעתע של החיים, השמחה על שוב האביב ותענוגות השתייה, הזלילה, ההימורים והתאווה.
בתכנית:
יואב תלמי – אלגיה למיתרים, טימפני ואקורדיון
רודולף טוביאס – שני פרקים למקהלה ולתזמורת:
"כאייל תערוג על אפיקי מים" (תהלים מ"ב)
"הלא ידעתם כי היכל אלוהים אתם ורוח אלוהים שוכן בקרבכם" (אל הקורינתיים ג') *
קרל אורף – כרמינה בוראנה
אנדרס מוסטונן, מנצח
קרן הדר, סופרן
ארה סאל, בריטון
המקהלה הקאמרית של אוניברסיטת של טארטו (אסטוניה)
מקהלת עמק-חפר
יואב תַלמִי הוא מנצח ומלחין ישראלי המוזמן בקביעות להופיע כמנצח אורח עם תזמורות מרכזיות ברחבי העולם. תלמי התפרסם לראשונה כאשר הלחין בהיותו חייל בן 19 את מארש צה"ל, שיר הלכת הרשמי של צבא ההגנה לישראל. אני מכיר אותו כמנצח ומלחין מוכשר הנוגע גם במוסיקה ליטורגית. בערב זה ביצירתו אלגיה למיתרים, טימפני ואקורדיון – מחשבות על דכאו הוא הכניס את המאזינים לדעתי להרהורים ולמחשבה על גורל העם היהודי במלאכת מחשבת. הנושאים מהווים מעין אוסף קולאז' כשבמרכז היצירה מנגינה יהודית מהגטו בליווי אקורדיון והמיתרים. הדיכאון מהצלילים המעוררים צללים כאשר הפתיחה עם הקונטרבס והצ'לות מבצעות קטע נוגה והכינורות משלימים כאשר כל משיכת קשת זו דמעה שזולגת וברקע הבומים של הטימפני. נגינתו של דורון טוויסטר בצ'לו בליווי קל ממש נוגעת ללב.
צלילי אימה וחלחלה כמו התמונות שעוברות לנגד עיניו של מלחין בשני ביקוריו בדכאו הפכו ליצירה משמעותית. הלב רוטט והמוסיקה מיטלטלת ומעוררת את זעקות אחינו כצרחות בכינורות.
רודולף טוביאס, שני פרקים למקהלה ולתזמורת, אחד היוצרים החשובים בתרבות האסטונית נחשב לאחד ממעצבי המוסיקה האסטונית. היצירות שנוגנו בערב זה היו ליטורגיות ובנוסף לתזמורת השתתפה המקהלה הקאמרית של אוניברסיטת טארטו. ביצירות אלו כבר התווספו כלי הנשיפה ובמיוחד הקטנים שתרמו מאוד ליצירה. שירת הסופרניות מחד והטנורים מאידך יצרה הרמוניה כאשר התזמורת מאפשרת מרחב לקולות המקהלה המרשימה. הקולות שמיימים, מלאכיות ופיות שבאו לבמה בראשון-לציון, חוויה ווקאלית.
הקנטטה הדרמטית "כרמינה בוראנה" מאת קרל אורף נכתבה בשנת 1936. סגנונו כמלחין צעיר הוגדר "פוסט רומנטי", כשניכרה בו השפעה של שנברג ושל ריכרד שטראוס. חיבור כרמינה בוראנה סימן את נקודת המפנה בחשיבתו היצירתית. הוא עצמו מצוטט כמי שאמר למוציא לאור שלו להפסיק להתייחס ליצירות קודמות ולראות ב"כרמינה" הולדת חדשה שלו כמלחין.
היצירה נפתחת ומסתיימת בהמנון לאלת המזל פורטונה שליטת העולם, קטע זה של הפתיחה שהוא אחד מתוך שלושה חלקים מרכזיים של האביב הוא קטע שמי ששומע או שמע אותו זה נצרב בו לעד, זה לדעתי אחד הקטעים הווקאלים הגדולים ביותר לטעמי במוסיקה למקהלות.
שתי מקהלות עלו לבמה לביצוע ( בתל אביב שלוש, אנחנו פרובינציה):
בראש הבמה העליונה המקהלה הקאמרית של אוניברסיטת טארטו
המקהלה הקאמרית של אוניברסיטת טארטו היא מקהלת סטודנטים שנוסדה בשנת 1971. מנצחת המקהלה היא טרין קוך. המקהלה זכתה בפרסים רבים האחרון שבהם כמקהלה הקאמרית הטובה ביותר בתחרות בפסטיבל המקהלות הבינלאומית "טאלין 2017" ומקהלת השנה. לצד יצירות אסטוניות מקוריות שרה המקהלה יצירות של רחמנינוב, פוצ'יני, אורף, פורה ועוד. עוד השתתפה המקהלה במופעים המשלבים מוסיקה, מחול ושירה. לצד עבודתה עם מקהלות האוניברסיטה המנצחת טרין קוך מנצחת גם בפסטיבל המקהלות החשוב באסטוניה והיא עתידה להוביל את פסטיבל המקהלות של טארטו לשנת 2019.
ומלפנים בבמת המקהלות מקהלת עמק חפר. את המקהלה הקים בשנת 1965 הנרי קלאוזנר שגם היה ראשון המנצחים ואחריו ניצחו עליה מיה שביט, נעמי פארן, רונית אייזנברג, ורדה זליג ויעל קיין. משנת 2000 שמעון לב טוב הוא המנצח והמנהל המוסיקלי של המקהלה המונה חמישים חברים, בעיקר מיישובי עמק חפר והסביבה.
סולנים:
קרן הדר, סופרן
ארה סאל, בריטון
נדרשת היתה מלאכת מחשבת בניצוח על המקהלות והתזמורת והסולנים עם כל הכלים האפשריים והוא אנדראס מוסטונן, מי שעומד בראש הפרוייקט הזה של ״מוסטונןפסט״ – טאלין תל אביב הוא האדם הכי מוכשר והכי מושלם לביצוע.
קולות המקהלות במחרוזת השירים המבוא, האביב, בפונדק, חצר האהבה ובסיום המרשים בשנית יחד עם הסולנים לפי התפקידים כאשר ארה סאל הבריטון מרשים בהופעה על הבמה ובקול העמוק המרשים והסולנית קרן הדר שהסופרן שלה כמעט ניפץ לי את זגוגית המשקפיים ושירתה פילחה את לבי. שניהם יצרו שלמות הרמונית שטרם נשמעה על במה זו בראשון- לציון, אכן אחד הביצועים שיעמיד את פסטיבל טאלין תל- אביב להערצת המאזינים לזמן רב, ודאי עד השנה הבאה לפסטיבל הבא.